כאשר יש לאדם דירת מגורים או כמה דירות מגורים והוא משכיר את הדירות ומקבל דמי שכירות יש לו 3 חלופות לדיווח על ההכנסה:

1. מסלול המקנה פטור ממס (מוגבל בתקרה)
2. מסלול המאפשר תשלום של 10% בגין דמי השכירות (סעיף 122 לפקודת מס הכנסה).
3. דיווח רגיל שבו עורכים דוח רווח והפסד של הכנסות והוצאות.

בחירת המסלול היא חשובה וכדאי שתעשה על ידי בעל מקצוע אשר מכיר את כל החוקים ויוכל לבחור עבורכם את המסלול הכדאי ביותר שבו תשלמו פחות מס.

להלן הסבר וחלק מנקודות המבט על כל מסלול:

1.מסלול הפטור:

חוק מס הכנסה פטור ממס השכרת דירה למגורים מאפשר ליחיד שיש לו הכנסות מהשכרת דירה אחת או יותר שמושכרת למגורים לקבל פטור ממס שמוגבל בתקרה 5,030 ₪ לחודש (60,360 ₪ בשנה).  התנאים לעמידה במסלול הפטור הם שהדירה מושכרת ליחיד במישור האישי ומשמשת אותו למטרת מגורים ולכן, אם דירת המגורים מושכרת למטרה עסקית כגון קליניקה לרופא משרד עורכי דין וכו' לא ניתן להשתמש במסלול זה. חישוב תקרת הפטור מתבצעת בדרך של ההפרש בין סכום שכר הדירה לתקרת הפטור כפול 2 יביא אותו לסכום החייב במס. כאשר על כל שקל החייב במס נשלם סכום של 31% וזאת מכוון שמדובר בהכנסה פסיבית.

2.מסלול 10% (סעיף 122 לפקודה):

יחיד המשכיר דירות מגורים בישראל למטרת מגורים בלבד ודמי השכירות שלו בפועל גבוהים כך שלא כדאי לו ליישם את הפטור רשאי לפי מסלול זה לא לדרוש שום הוצאה הקשורה בדירה המושכרת ואז ללא מגבלת תקרה יוכל לשלם מס בשיעור של 10% בלבד ללא קשר לאחוז המס השולי שהוא נמצא בו. יש לציין, שצריך לשלם את המס על פי סעיף זה במהלך שנת המס שהדירה הייתה מושכרת או עד לתאריך ה 31.1 של השנה שלאחר מכן.

3.דיווח רגיל:

בעל הדירה המושכרת יכול להתייחס אליה כמו לחנות למשרד וכו' ואז כנגד ההכנסות מהשכרת הדירה הוא רשאי לדרוש את כל ההוצאות שהיו לו לגבי אותה דירה כגון : פחת, ריבית על משכנתא, תיווך, תיקונים וכו'. באם יש הכנסה חייבת כתוצאה מההשכרה שיעור המס ההתחלתי יהיה 31%.

בעקרון כל שנת מס רשאי בעל הדירה לבחור את החלופה המתאימה לו ביותר בכדי לצמצם את תשלומי המס.